היום השלישי של סובב רמון מתחיל באזור בורות לוץ וממשיך אל אחד האזורים הגבוהים והפחות מטוילים של הר הנגב. לאחר חציית כביש 171 מטפס השביל חזרה אל רכס הר רמון ומוביל אל שפת מכתש רמון. ככל שמתקדמים לאורך המצוק נפתחות תצפיות רחבות על המכתש ועל רכסי ההרים המקיפים אותו.
השביל ממשיך לאורך שפת המכתש עד לאזור מצפור מעלה ערוד, אחת מנקודות התצפית היפות במסלול. מכאן ניתן להשקיף על מרחבי המכתש, על קרני רמון, ועל קווי הרכס הגבוהים של הר הנגב. בימים של ראות טובה, ניתן לראות ממש עד הקצה המזרחי של המכתש. בהמשך הדרך חולפים באזור מעלה ערוד, מעבר עתיק המחבר בין רמת הר הנגב לבין פנים המכתש, וממשיכים את ההליכה לאורך קו הרכס.
לאחר מכן מגיעים לאזור המכונה "מעלה הריבסים" – ירידה קצרה ותלולה יחסית המובילה אל אוכף רחב שממנו נשקפת זווית נוספת על המכתש. מכאן ממשיך השביל אל פסגת הר עידו, המתנשאת לגובה של כ-955 מטר מעל פני הים. הפסגה מספקת תצפית רחבה על דרום המכתש, הרי הנגב הגבוה והמרחבים המדבריים שמלווים את המשך המסלול, ובימים של ראות טובה ניתן לראות גם את הרי ירדן!
מהר עידו יורד השביל בירידה קצרה אל חניון הלילה הר עידו. זה חניון מבודד ושקט, לא "מעוצב", המהווה נקודת סיום נעימה ליום ההליכה הבינוני. מכאן ניתן להקים מחנה לילה ולהמשיך אל יום ההליכה הבא, או להיעזר בשירות הקפצה חזרה למצפה רמון או לתחילת המסלול. כמו כן ניתן להיעזר בשירותי הקפצת ציוד וכך לטייל עם תיקי יום בלבד.
נקודות עניין לאורך המסלול
- מצפור מעלה ערוד
- מלא ריבסים (בעונה)
- פסגת הר עידו
מצפור מעלה ערוד
מצפור מעלה ערוד מנציח את אחד ממסעות הסיור החשובים בתולדות הנגב. בינואר 1945 עברו באזור חברי "מסע ה־14 לאום רשרש" – קבוצת אנשי פלמ"ח והנוער העובד שיצאה לחצות את הנגב בדרכה לאום רשרש (היא אילת של ימינו), כאשר מטרת המסע הייתה להכיר את מרחבי הנגב, לתעד מקורות מים ודרכי מעבר ולאסוף מידע על אזור שהיה אז כמעט בלתי מוכר ליישוב היהודי. בין משתתפי המסע היה גם שמעון פרס הצעיר! המפות והמידע שנאספו במהלך המסע תרמו להרחבת הידע על הנגב בשנים שלפני הקמת המדינה. כיום מאפשר המצפור, בסגנון בניה של אמפי קטן, להשקיף על אותם מרחבים מדבריים שבהם עברו חברי המשלחת לפני יותר משמונים שנה.
