איך נוצר מכתש רמון?
למרות שמו, מכתש רמון אינו מכתש שנוצר מפגיעת מטאוריט וגם לא לוע של הר געש. למעשה, מדובר בתופעה גיאולוגית ייחודית הנקראת מכתש סחיפה, תופעה שכמעט ואינה קיימת מחוץ לאזור הנגב וסיני.
סיפורו של מכתש רמון מתחיל לפני עשרות ומאות מיליוני שנים, כאשר האזור כולו היה מכוסה בימים קדומים. במהלך תקופות אלו הצטברו שכבות עבות של אבן חול, גיר, קירטון ודולומיט, שנערמו זו על גבי זו במשך מיליוני שנים.
בשלב מאוחר יותר החלו לפעול באזור כוחות טקטוניים הקשורים לתנועת הלוחות של קרום כדור הארץ. הלחצים שנוצרו גרמו לקימוט שכבות הסלע ולהתרוממותן, וכך נוצר קמר רמון – קשת גיאולוגית עצומה שאורכה עשרות קילומטרים. הקמר הוא למעשה המבנה הגיאולוגי שעליו התפתח מכתש רמון בהמשך.
השלב הבא היה הסוד שהפך את המקום למיוחד כל כך: מתחת לשכבות הסלע הקשות הסתתרו שכבות רכות יותר של אבן חול. במשך מיליוני שנים חדרו מים אל תוך הסדקים, סחפו בהדרגה את השכבות הרכות וגרמו לקריסת הסלעים שמעליהן. התהליך נמשך לאורך זמן עצום, עד שנוצר השקע הגדול שאנו מכירים כיום כמכתש רמון.
לפני כ־20 עד 30 מיליון שנה החל להיווצר הבקע הסורי־אפריקאי, אחד השברים הגיאולוגיים הגדולים בעולם. תהליך זה יצר גם את בקע הערבה, הנמצא ממזרח למכתש רמון. היווצרות הבקע שינתה את כיווני הניקוז באזור ואפשרה לנחלים להעמיק את הסחיפה ולפנות כמויות עצומות של חומר מתוך הקמר. ככל שהסחיפה התקדמה, נחשפו שכבות סלע קדומות יותר ויותר, וכך נוצר המכתש בצורתו הנוכחית.
כיום משתרע מכתש רמון לאורך כ־40 קילומטרים, רוחבו נע בין 2 ל־10 קילומטרים ועומקו מגיע לכ־500 מטרים. הוא נחשב למכתש הסחיפה הגדול בעולם ולתופעה גיאולוגית ייחודית בקנה מידה עולמי.